פסק-דין בתיק תא"מ 24596-03-12

מבוא

1.         התובע הגיש נגד הנתבעת תביעה כספית על סך של 34,200 ש"ח וזאת בגין השבת סחורה (מעילים) אשר סופקה על ידי הנתבעת לתובע והתגלתה, לדבריו, כפגומה.

2.         התובע הינו מנהל ומפעיל חנות לממכר בגדים הנמצאת בעיר נצרת והנתבעת הינה חברה אשר עיקר עיסוקה בממכר, שיווק ויבוא ביגוד אופנה.

3.         ביום 18/1/2012, רכש התובע מעת הנתבעת 142 מעילים במחיר כולל של 14,200 ש"ח. התובע שילם את התמורה באמצעות שני צ'קים אשר נפרעו והסחורה, המעילים, סופקו ע"י הנתבעת לתובע.

4.         התובע עותר לחיוב הנתבעת במלוא סכום התביעה, באופן שישולם לו סך של 14,200 ש"ח בגין ההחזר אשר שולם בפועל על ידו עבור הסחורה וסך של 20,000 ש"ח ישולם לטובתו עבור הפגיעה במוניטין, באמינות ובתדמית שלו ושל בני משפחתו בפני לקוחותיו.

דיון והכרעה

5.         התובע טוען בתביעתו כי הנתבעת התחייבה כלפיו שהסחורה המסופקת הינה איכותית וחלקי העור המרכיבים את הסחורה, יהיו עשויים מעור סינטטי. עוד נטען, כי המחיר המופרז אותו דרשה הנתבעת עבור הסחורה, אינו משאיר מקום לספק, בהתאם לטענת התובע, לגבי איכות הסחורה.

6.         התובע מציין, כי לאחר שהחל למכור את המעילים ללקוחותיו, החלו אלו האחרונים לשוב אל החנות ולטעון בפניו כי המעילים אשר נרכשו הינם פגומים. לדבריו, הפגם מתבטא בכך שחלקי העור המוטבעים במעיל לא עשויים מעור, אלא מקורם בחומר שאינו ידוע לתובע באיכות ירודה וכל נגיעה קטנה בחלקי עור אלו, מביאים לקילופם.

7.         התובע טוען, כי לאור עובדה זו ואי שביעות רצונם של הלקוחות, החלו אלו לאיים כי יתבעו אותו בגין מכירת מוצר פגום ואף הבהירו שאין בכוונתם ובכוונת בני משפחתם לשוב לחנות ולקנות פרטי לבוש נוספים כלשהם.

8.         מנגד, טוענת הנתבעת כי בחודש ינואר 2012 הגיע סוכן מטעמה אל התובע, הציג בפניו מבחר דוגמאות אשר קיים אצלו במלאי ומבין הדוגמאות שהוצגו בפניו בחר התובע לרכוש את הסחורה אשר סופקה לו - מעיל צמר ושילובים של דמוי עור (PVC) וזאת במחירי מבצע סוף עונה. הנתבעת מציינת, כי לאחר שנוהל בין הצדדים משא ומתן, הוסכם כי יירכשו 142 מעילים, עלות כל מעיל הועמדה על 100 ש"ח.

9.         הנתבעת מציינת, כי עובר לביצוע התשלום והעברת התמורה בדק התובע את הסחורה מספר פעמים, הן מבחינת הטיב והן מבחינת הכמות. עוד נטען, כי במהלך העונה, מכרה הנתבעת כמות מכובדת של מעילים מהדגם אשר נמכר לתובע ולא נתקבלו תלונות כלשהן פרט לתלונתו של התובע.

10.        הנתבעת מציינת כי הנזק למעילים אשר הוצגו בפניה, נגרם ע"י התובע או מי מטעמו ואין לייחס לה אחריות כלשהי לפגמים הנטענים.

11.        ביום 28/2/2013 נשמעו בפניי הראיות ובתום שמיעתם סיכמו ב"כ הצדדים את סיכומיהם. אציין, כי התובענה הועברה להכרעתי בהתאם להחלטת כב' הרשמת רגד זועבי מיום 22/11/2012 וזאת לאחר שב"כ התובע סירב לקבל את הצעת בית המשפט, לפיה התובענה תוכרע על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט וכן סירב אף לקבל את הצעת הפשרה אשר הוצעה ע"י בית המשפט. עיון בפרוטוקול הדיון הנ"ל מגלה, כי ב"כ התובע הצהיר שהוא שומר על זכותו להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה באופן שתוגש חוות דעת מטעמו.

12.        הלכה למעשה, כתב התביעה לא תוקן, חוות דעת מטעם התובע לא הוגשה והתובע הסתפק בהעדת עדים מטעמו והצגת מספר מעילים (בין שלושה לארבעה) בפני בית המשפט וזאת על מנת שבית המשפט יתרשם מהפגמים הנטענים.

13.        ב"כ התובע הסביר לבית המשפט את העובדה שלא צורפה מטעמו חוות דעת ביחס למעילים הפגומים בכך שפנייתו למכון התקנים נדחתה.

14.        כאן המקום לציין, שעמדה בידי ב"כ התובע האפשרות להגיש חוות דעת שלא מטעם מכון התקנים אלא מטעם מומחה טקסטיל אשר יש באפשרותו לחוות את דעתו המקצועית ביחס לפגמים הנטענים בסחורה.

15.        התובע העיד והבהיר שמספר לקוחות חזרו אל החנות ודיווחו כי המעילים אשר נרכשו פגומים. יחד עם זאת, השיב התובע לשאלת בית המשפט כי היו גם מעילים אשר נרכשו ע"י לקוחות שונים ולא הוחזרו.

16.        בסיכומיו טוען ב"כ התובע כי מדובר למעשה בכ-12 לקוחות אשר בפרק זמן של כחודש ימים החזירו את הסחורה אשר נרכשה לחנות. עובדה זו לעמדתו יש בה כדי להצביע על פגיעה בשמו הטוב של התובע, במוניטין של החנות ועל כן החליט התובע לעצור את מכירת המעילים. עוד מבהיר ב"כ התובע, כי על בית המשפט להסיק שמאחר וכמות המעילים הפגומים הינה רבה, הרי שיש ממש בטענת מרשו. לחיזוק טענה זו, מציין ב"כ התובע שבית המשפט יכול היה להתרשם מ-40 המעילים הפגומים אשר הובאו לבית המשפט.

ביחס לטענה אחרונה זו, יובהר כי בית המשפט, ראה רק כשלושה עד ארבעה מעילים ובוודאי שאין זה מתפקידו לחוות את דעתו האישית ביחס לפגמים הנטענים.